"לרוץ ביום הזיכרון זה לומר: זוכרים את העבר, אבל בוחרים להמשיך לנוע"

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בחיפה תמיד נצבע בצבעים מיוחדים, אבל השנה משהו חדש מתרחש בין הבניינים הוותיקים של קרית אליעזר לבין קו המים של בת גלים.

תומר סוסנר, פעיל חברתי בקרית אליעזר, החליט להפוך את הזיכרון מתחושה פסיבית לפעולה חיה, נושמת וזזה, "לרוץ ביום הזיכרון זה להגיד: אנחנו זוכרים את העבר, אבל אנחנו בוחרים להמשיך לנוע, לצמוח ולהיות חזקים יחד", הוא מסביר את הרציונל שמאחורי מיזם "רצים לזכרם" המקומי. 

עבור סוסנר, הבחירה בקרית אליעזר כזירה המרכזית לפעילות אינה מקרית, לדבריו, השכונה היא הרבה יותר מרצף של רחובות ובלוקים; היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – ותיקים לצד צעירים, דתיים וחילונים כשכולם חולקים מרחב משותף של היסטוריה וקהילתיות, "הסיפור הוא פשוט: קרית אליעזר היא לא סתם עוד כתובת, היא קהילה עם נשמה", הוא אומר, "כמי שפעיל בשכונה כבר שנים, אני רואה איך אנשים כאן צמאים לחיבורים משמעותיים. כשראיתי את המיזם הלאומי, היה לי ברור שזה חייב לקרות אצלנו בבית, מקום שבו הזיכרון הוא אישי ושכונתי בו זמנית".  

הבסיס לכל המהלך הזה צמח מתוך קבוצת "מהליכה לריצה" השכונתית הפועלת כבר שנה וחצי. מה שהתחיל כיוזמת ספורט שבועית הפך מהר מאוד למשהו עמוק הרבה יותר. הקבוצה נפגשת מדי שבוע, רצה והולכת במסלולים המוכרים של השכונה ובמשך הזמן הפכה מקבוצת אימון לקבוצה של חברים ושכנים שסומכים אחד על השני.   

מה לריצה וליום הזיכרון? 

"כמי שמשתתף במרוצים ובמרתונים, אני יודע שלתנועה יש כוח מרפא. לפעמים קשה להכיל את הכאב של יום הזיכרון בישיבה בטקס רשמי. הריצה מאפשרת לפרוק את התחושות דרך הרגליים, לנשום את האוויר של הים ושל השכונה ולזכור בצורה אקטיבית וחיה. ריצה היא לא רק ספורט, היא דרך חיים ותנועה קדימה".  

השנה, המרוץ עולה מדרגה ומייצר חיבור פיזי בין שתי שכונות חוף חיפאיות. המסלול שאורכו כ-7 קילומטרים, מתחיל בטיילת קרית אליעזר, בסמוך למייק ברנט 7 ועובר בין נקודות ציון מקומיות משמעותיות. 

"בנקודת החיבור לטיילת הים, בירידה מגשר אלנבי, נחבור לקבוצת הרצים מהשכונה השכנה, בת גלים. משם נמשיך כולנו כקבוצה אחת גדולה ומאוחדת לאורך קו החוף עד שקמונה", אומר סוסנר. לדבריו, זוהי הזדמנות מעולה להכיר שכנים חדשים, להגדיל את הכוח הקהילתי ולהפוך את האירוע הזה לעוצמתי אפילו יותר עבור כל המעורבים.  

"כל שם שמונצח בקרית אלעזר, זה מישהו שכולנו מכירים"  

הפן האישי במיזם "רצים לזכרם" בא לידי ביטוי בכך שכל משתתף מקבל שם של נופל, לעיתים באופן אקראי ולעיתים מתוך בחירה אישית. בתוך שכונה כמו קרית אליעזר, לשמות האלו של 41 חלליה, כמו גם ל-33 חללי בת גלים, יש משקל סגולי גבוה, "בקרית אליעזר כולם מכירים את כולם", מספר סוסנר, "וכל שם שמונצח הוא לא רק תמונה בטלוויזיה, אלא מישהו שגדל כאן, ששיחק בגינה הציבורית או שמשפחתו עדיין גרה ברחוב הסמוך. המסלול שלנו עובר בנקודות ציון מקומיות, מה שמחבר בין המרחב האורבני לים. כל משתתף רץ לזכר מישהו ספציפי, זה הופך את כל הדרך לשרשרת אנושית של זיכרון".  

איך התגובות בשטח כשהצגת את היוזמה הזו לתושבים?  

"התגובות היו חמות ומחבקות. אנשים מעריכים את זה שיש מי שלוקח יוזמה ומייצר תוכן קהילתי ערכי ממש מתחת לבית שלהם. יש תחושה של גאווה שכונתית סביב המיזם הזה. ברגע שפרסמתי את היוזמה וראיתי את גל התגובות, כששכנים התחילו לשאול 'איך נרשמים?' ו'בשביל מי רצים?', הבנתי שנגעתי בנקודה חשובה. זה לא היה רק רעיון שלי, אלא צורך אמיתי של האנשים כאן".  

האירוע, שמתוכנן לערב יום העצמאות, רביעי, 21 באפריל בשעה 17:30, אינו מיועד רק לספורטאים מקצועיים. הוא פתוח לכולם: רצים, הולכים, מבוגרים, צעירים והורים עם עגלות, "מתי אדע שהאירוע הצליח? כשבסוף הריצה אראה אנשים עומדים יחד בטיילת, נושמים עמוק, ומדברים אחד עם השני. הצלחה מבחינתי היא לא מספר הרצים, אלא תחושת השייכות והנחמה שהאנשים יקבלו מהביחד הזה".   

הוא מסכם ומבהיר כי מדובר בבנייה לטווח ארוך: "זו חד משמעית התחלה של מסורת. אני מאמין בלבנות דברים לטווח ארוך, בדיוק כמו הגינה הקהילתית או יוזמות אחרות שהקמנו כאן. המטרה היא שכל שנה התושבים ידעו שבערב יום הזיכרון קרית אליעזר יוצאת לרוץ יחד. במציאות המורכבת שאנחנו חיים בה, לדעת שיש לך קהילה חזקה מסביבך זה הכוח הכי גדול שיש".