דף הביתחדשות"שלבו את הטבע במקום למחוק אותו": תושבים בנשר נגד תוכנית פארק האגמים

"שלבו את הטבע במקום למחוק אותו": תושבים בנשר נגד תוכנית פארק האגמים

תושבים בנשר יחד עם פעילי סביבה פתחו בעצומה הקוראת לעכב את עבודות הפיתוח בפארק האגמים. לדבריהם, העבודות בשטח כבר גורמות לפגיעה במערכות אקולוגיות רגישות, וכי התכנון מתקדם ללא השלמה של סקרים סביבתיים מהותיים. חנה יריב: "אם ישלבו את הטבע כמו שצריך כולם ירוויחו, גם הציבור וגם הסביבה"

פארק האגמים, נשר | צילום: חנה יריב
פארק האגמים, נשר | צילום: חנה יריב

בימים אלה מתגבשת עצומה ציבורית הקוראת לעצור או לעכב את עבודות הפיתוח בפארק האגמים בנשר, עד לבחינה מחודשת של השפעתן על ערכי הטבע במקום. מדובר בפרויקט רחב היקף המשתרע על שטח של כ־1,200 דונם, בין מורדות הכרמל לנחל הקישון, ובמרכזו שני אגמים, אחד מליח ואחד של מים מתוקים, שנוצרו בעבר כתוצאה מפעילות המחצבות. במקום נמצאים מאות מיני ציפורים, צמחים ודו חיים, חלקם בסכנת הכחדה ארצית ועולמית, ומדובר באחד מאתרי הטבע העשירים באזור.

פיתוח פארק האגמים בנשר | הדמייה: עיריית נשר
פיתוח פארק האגמים בנשר | הדמייה: עיריית נשר

התוכנית שאושרה במסגרת תוכנית מתאר מקומית בשנים האחרונות, כוללת אמפיתיאטרון לכ־6,000 צופים, שבילי הליכה ואופניים, אזורי פיקניק וספורט, חניונים ואף שטחים המיועדים למסחר ותיירות, תחת המיתוג שניתן לפרויקט "נוילנד". 

יוזמי המהלך, בהם תושבים ואנשי סביבה, טוענים כי העבודות בשטח כבר גורמות לפגיעה במערכות אקולוגיות רגישות, וכי התכנון מתקדם ללא השלמה של סקרים סביבתיים מהותיים. לדבריהם, אין התנגדות עקרונית להקמת הפארק, אך נדרש שינוי בגישה, כזה שישלב את הטבע הקיים בתכנון ולא יוביל לפגיעה בו. במקביל, הם דורשים מהגורמים המוסמכים, ובראשם רשות הטבע והגנים, להתערב ולבחון מחדש את היקף הפיתוח והשלכותיו. 

מאחורי העצומה עומד בין היתר יועץ סביבתי המתגורר בנשר, שביקש להישאר בעילום שם, ומלווה את המאבק מהשטח. 

למה העצומה נגד פיתוח הפארק? 

"אנחנו מאוד שמחים שמנגישים את השטח לציבור, זה מקום שהיה סגור במשך שנים, אבל מה שקורה בפועל הוא שמחריבים כמות טבע מטורפת כדי להקים פארק מלאכותי. במקום לשמר את מה שכבר קיים, מוחקים אותו ובונים משהו אחר במקומו". 

תן דוגמה לפגיעה בטבע שכבר קרתה בשטח. 

"אחת הדוגמאות הכי ברורות היא שדה הנרקיסים שהיה שם. החליטו להפוך אותו לשטח חניה. ביצעו העתקה חלקית בלבד ואת השאר גרפו יחד עם הקרקע. מבחינתנו, אם כבר פוגעים צריך לעשות את זה בצורה אחראית ולדאוג לשיקום אמיתי, לא רק לסמן וי. מעבר לזה, יש כאן בעיה עמוקה יותר: יש מידע על המינים, כולם מכירים את השטח, אבל לא נעשתה עבודה שממש בודקת מה היקף הפגיעה. זה בעייתי מאוד כשמדובר באזור עם רגישות אקולוגית גבוהה". 

שדה הנרקיסים בפארק האגמים, נשר. צולם בחודש דצמבר 2025 | צילום: חנה יריב
שדה הנרקיסים בפארק האגמים, נשר. צולם בחודש דצמבר 2025 | צילום: חנה יריב
שדה הנרקיסים לאחר עבודות חישוף. מרץ 2026 | צילום: חנה יריב
שדה הנרקיסים לאחר עבודות חישוף. מרץ 2026 | צילום: חנה יריב

נשמע שבגלל נרקיסים, אתה מונעים פארק שאמור להיות לטובת הציבור.

"זה לא המקרה הקלאסי שאומרים שהירוקים תוקעים כל פרויקט התחדשות. לא מקימים פה שכונת מגורים אלא פארק מטרופוליני, ואנחנו ממש לא באים לשנות את כל התוכנית. האמפי יכול להישאר, גם אזורי פנאי, זה בסדר גמור. אנחנו פשוט רוצים שיפסיקו להתעלם מהטבע, שלא יעברו עליו עם כלים ויהפכו הכל לפארק מלאכותי, אלא יחשבו איך משלבים אותו. יש היום דוגמאות לפארקים שמחזירים טבע מקומי ואין סיבה שנעבוד בגישה של לפני 20 שנה, של להרוס, ליישר ולשתול מחדש". 

מי מבחינתך אחראי למצב? 

"רשות הטבע והגנים אמורה להיות הגוף שמגן על ערכי הטבע בישראל, אבל בפועל הם הכירו את הנתונים ולא דרשו סקרים מעמיקים. יש סקר טבע עירוני מ־2022 שמציג את המגוון, אבל לא נעשתה הערכה כמותית של הפגיעה. זה בדיוק התפקיד שלהם, לוודא שהתכנון מתבסס על נתונים מלאים, וזה לא קרה כאן". 

שדה הכלניות, פארק האגמים, נשר. ינואר 2026 | צילום: חנה יריב
שדה הכלניות, פארק האגמים, נשר. ינואר 2026 | צילום: חנה יריב
שדה הכלניות לאחר החישוף. מרץ 2026 | צילום: חנה יריב
שדה הכלניות לאחר החישוף. מרץ 2026 | צילום: חנה יריב

"מכל הארץ היו מגיעים לראות את הנרקיסים" 

אל המאבק הצטרפה גם חנה יריב, תושבת נשר העוסקת בתיעוד ההיסטוריה המקומית, שמלווה את האזור לאורך שנים, "מכל הארץ היו מגיעים לראות את שדות הנרקיסים, זה היה מקום מוכר ולא משהו נסתר, ואז גילינו שהולכים לעקור את זה לטובת חניון. זה רגע שאתה מבין שמשהו פה לא מתנהל נכון. אני עצמי לא הייתי מודעת לכל הנושא של בעלי החיים או הצמחים הנדירים, גיליתי את זה רק דרך החברה להגנת הטבע, וזה מעלה שאלות על שקיפות ועל תהליך קבלת ההחלטות". 

יוזמי העצומה מזהירים כי מעבר לפגיעה בצמחייה, גם התכנון העתידי עלול להשפיע על המערכת האקולוגית באזור, "יש תוכניות לאמפיתיאטרון, תאורה ופעילות אינטנסיבית סביב האגמים, אבל יש אזורים שצריכים להישאר שקטים יחסית בלי רעש, בלי תנועה מוגברת. אם לא משאירים מרחבים כאלה, בעלי החיים פשוט לא ישארו שם". 

מה ייחשב מבחינתכם הצלחה של המאבק? 

"אנחנו לא רוצים לבטל את הפארק, אלא לעצור רגע, להשלים את הסקרים, ולבנות מחדש את התוכנית כך שתשלב את הטבע במקום למחוק אותו. יש דוגמאות בארץ לפארקים שמשמרים מערכות אקולוגיות, אין סיבה שזה לא יקרה גם כאן. אם ישלבו את הטבע כמו שצריך כולם ירוויחו, גם הציבור וגם הסביבה".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "הפרויקט הינו מימוש של תוכנית מאושרת לפארק מטרופוליני (אגמי נשר), במסגרתו יבוצע שיקום נוף ויוטמעו עקרונות של שמירת טבע. רשות הטבע והגנים עובדת מול המתכננים והיזם למזעור הפגיעה בטבע כתוצאה מהפיתוח. במסגרת כך, בוצעו העתקות של עשרות אלפי גיאופיטים מהשטח, שחלקם ישמשו לשיקום הנופי במסגרת הפרויקט. בנוסף, נערכו סקרים מקדימים על ידי היזם, כמו בכל תוכנית, ובמסגרת העבודות נתגלו עוד ערכי טבע ראויים לשימור ואנחנו פועלים מול המתכננים והקבלן להגנה עליהם".

מעיריית נשר נמסר: "מדובר בטענות שנבחנו במסגרת הליכי התכנון, הוכרעו ופיתוח הפארק יצא לדרך. אחרי 103 שנים שהמחצבה היתה שטח נטוש וסגור היא תפותח ותונגש לרווחת הציבור".

תלולית עפר ליד האגם הצפוני | צילום: חנה יריב
תלולית עפר ליד האגם הצפוני | צילום: חנה יריב