מחר במושבה הגרמנית: פתיחת תערוכת הבוגרים מביה"ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה

בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה, הפועל בלב המושבה הגרמנית, מציג את תערוכת הבוגרים והבוגרות לשנת 2026. פרויקטי הגמר של בוגרי ובוגרות ארבעת החוגים – עיצוב תקשורת חזותית, ארכיטקטורה, צילום וקולנוע ועיצוב אופנה, נוצרו בתקופת לימודים שהתנהלה בצל מלחמה, חוסר ודאות ושינויים חברתיים. על רקע מציאות זו, רבות מהעבודות חוזרות אל הבית, המשפחה, השורשים, השפה והזיכרון האישי, ודרכם בוחנות גם שאלות של זהות, קהילה, תרבות והמרחב שבו אנו חיים.

עיצוב תקשורת חזותית

בקומת הגלריה מוצגות עשרות עבודות הגמר של בוגרי ובוגרות החוג לתקשורת חזותית. השנה האוצרות מתמקדת בשדה של יצירה. מכלול ספרים, ממשקים דיגיטליים ואפליקציות מזמינים את המבקרים לנוע בין הרעיונות והסיפורים של בוגרי ובוגרות החוג. 

פרויקט הגמר "משפחה של צבעים" של אלמוג אספלר יוצא ממסע אישי בין שני עולמות, משפחתה המרוקאית ומשפחתה הרומנית. באמצעות שבע סצנות רב שכבתיות, המבוססות על זיכרונות הוריה וסבותיה, היא משחזרת רגעים מכוננים כמו העלייה לישראל, חתונה במרוקו, זיכרונות שואה, ילדות בקריית ביאליק ומימונה ביקנעם. כל עבודה בנויה משכבות עץ חתוכות בלייזר וצבועות ביד, היוצרות דימוי המתגלה בהדרגה, כפי שזיכרון משפחתי נבנה שכבה אחר שכבה. לצד המחקר החזותי שערכה על פלטות הצבעים של שתי התרבויות גוונים חמים במורשת המרוקאית לעומת צבעוניות מאופקת וכהה במורשת הרומנית, מציעה העבודה מבט על האופן שבו שתי זהויות מתמזגות לכדי סיפור משפחתי אחד. 

במרכז עבודתה של הילה פיש, "שאריות זיכרון”, עומד ספר המספר את סיפור חייו של סבה, שורד שואה שנעקר עם אמו מפולין בעודו תינוק והגיע לישראל עם מעט החפצים שנשמרו עד היום. חלקו הראשון של הספר מתעד 35 חפצים המלווים את סיפור חייו של הסב ובהם הכפית שבה האכילה אותו אימו במסע, תלתל משערו שגזרה כדי להראותו לאביו לאחר שהופרדו, צעיף שהשליכה לעברם אחות האם מחלון הרכבת רגע לפני שנרצחה וכן מכונת תפירה שאפשרה לאמו להתפרנס ולהתחיל חיים חדשים, לצד מערכת שחמט, תפילין וחפצים נוספים. בחלקו השני של הפרויקט צורבת פיש את דימויי החפצים על עלים חיים באמצעות הדפסת כלורופיל. העלים, שיוצגו בתערוכה לצד הספר, חלקם עדיין ירוקים ואחרים כבר מתייבשים ומתפוררים, ממחישים את המתח שבין שימור הזיכרון לבין התכלותו.

נתנאל קבוב מציג את סרט האנימציה "ביחס למצב", המורכב משלושה סיפורים סאטיריים על החברה הישראלית בתקופת מלחמת חרבות ברזל ומבצע "שאגת הארי". מסגרת הסרט היא מפגש בין חייל החוזר לעוד סבב מילואים לבין חבריו, שבמהלכו כל אחד מהם משתף בחוויה אחרת מהמלחמה. בין הסיפורים: מקלט שהופך למסיבה מאולתרת בזמן אזעקה, ישראלי באמסטרדם המנסה להסתיר את זהותו מפני מפגינים פרו-פלסטינים כשצלצול הטלפון מסגיר אותו וסב המגויס למילואים ומגלה מחדש תחושת חיוניות ושייכות. באמצעות הומור מבקש קבוב להאיר את האבסורד שבשגרת החיים בישראל בזמן מלחמה. 

"אזור אפור" פרויקט הגמר של הסטודנט אלכס לומינסקי הוא ממשק אינטראקטיבי המשלב איור, אנימציה, ראיונות אישיים וחוויית משתמש, ועוסק במעבר המורכב של לוחמים משדה הקרב אל החיים האזרחיים, תקופת ביניים שבה האדם כבר אינו נמצא בלחימה, אך עדיין אינו מרגיש שחזר במלואו לשגרה. באמצעות עדויות אישיות וחוויה אינטראקטיבית, הפרויקט מזמין את המבקרים להתוודע לעולם הפנימי של לוחמים המתמודדים עם הפער שבין המציאות החיצונית לבין התחושות, הזיכרונות והדריכות שנשארים עמם גם לאחר סיום השירות המבצעי. השפה החזותית המאופקת, הנשענת על איורים בשחור לבן ואנימציה עדינה, מחזקת את תחושת הביניים והניתוק שמלווה את תהליך ההסתגלות. הפרויקט מבקש לעורר מודעות למחירים הנפשיים של הלחימה ולהזכיר שהחזרה הביתה אינה מסתיימת ברגע שהקרב נגמר, אלא היא תהליך מורכב, אישי ומתמשך.  

״עייפות החמלה״ הוא פרויקט הגמר של הסטודנטית תמרה קלוס מהחוג לתקשורת חזותית. מאז 7 באוקטובר 2023 הפכו מדבקות ההנצחה לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי. כל מדבקה נושאת שם, פנים ומסר אישי, אך בהצטברותן הן הופכות למקשה חזותית אחת. באמצעות ספר בן כ-180 עמודים מתעדת קלוס את המדבקות כפי שהן מופיעות ברחובות קרועות, מקולפות ודהויות. לצד התיעוד היא מבודדת משפטים וציטוטים מתוך המדבקות ומעניקה להם מקום על גבי הדף כשורות שירה, המאפשרות לקרוא אותם מחדש, הרחק מהרעש החזותי של הרחוב. הפרויקט נשען על מושג ״עייפות החמלה״, המתאר שחיקה רגשית הנובעת מחשיפה חוזרת לדימויי סבל ואסון ובוחן כיצד ריבוי מסרי ההנצחה משפיע על האופן שבו אנו מתבוננים בהם. לצד התיעוד, היא נעזרת בבינה מלאכותית כדי ליצור לסטיקרים הקרועים ״אנדרטאות״ חזותיות, מחווה המעניקה כבוד ומשך חיים חדש לאובייקטים זמניים ומתכלים ומזמינה להתבונן מחדש במשמעותם.

ארכיטקטורה

פרויקטי הגמר בחוג לארכיטקטורה בוחנים כיצד יכול התכנון האדריכלי לעצב את איכות החיים של האדם והקהילה. דרך עיסוק בהתחדשות עירונית, שימור, מגורים, מרחב ציבורי, חיבור בין אדם לטבע ובין עבר לעתיד, מציעים הסטודנטים פתרונות המבקשים לחזק את הקשר בין אנשים, קהילות והמקום שבו הם חיים.

בין הפרויקטים שיוצגו בתערוכה, שניים בוחנים כיצד תכנון  אדריכלי יכול לחזק את החוסן העירוני ולהתמודד עם המעבר בין שגרה לחירום. 

בפרויקט "עיר מקלט" בוחנת עמית אזרד את עתידה של קרית שמונה על רקע המציאות הביטחונית בצפון ופינוי תושביה במהלך מלחמת חרבות ברזל. באמצעות שילוב של מערכות תנועה, שטחים פתוחים, מוקדים ציבוריים ומרחבים מוגנים, היא מציעה עיר שבה תשתיות החירום הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום, כך שהמעבר משגרה לחירום מתרחש תוך שמירה על רציפות החיים וחיזוק הקשרים החברתיים, הכלכליים והמרחביים. 

פרויקט הגמר של סרגיי לוין "כבשה שחורה" – סרט אנימציה שעוסק ברעיון שאנרכיה לא בהכרח יוצרת כאוס ושליטה מערכתית לא בהכרח יוצרת סדר.  הסרט מתאר חברה שנמצאת תחת שליטה, מעקב ותעמולה תמידית, שמכתיבים כיצד לחשוב וכיצד לחיות. העבודה מעלה שאלות שנוגעות לשליטה חברתית, לחירות אישית ולקבלה של כאוס כחלק בלתי נפרד מהחיים.

צילום וקולנוע

פרויקטי הגמר בחוג לצילום וקולנוע עוסקים בזיכרון, זהות, אינטימיות, מסורת והמרחב הביתי ובוחנים כיצד היצירה יכולה להפוך לכלי להתמודדות עם מציאות של חוסר ודאות. באמצעות צילום, וידאו ארט וקולנוע אישי מציגים הסטודנטים נקודות מבט אישיות על התקופה ועל חוויות של בית, קהילה ושייכות. 

ויטה מנין, זוכת פרס קאנון לצילום בתחרות ע"ש מיכה קירשנר לשנת 2026, מציגה את הפרויקט "יומנים", שבו היא מתעדת את עצמה ואת חבריה הקרובים בתוך מציאות מתערערת. בסדרת צילומים אישיים היא עוסקת בעייפות, חרדה, פגיעות וניסיונות להחזיק מעמד, ובוחנת כיצד המציאות חודרת אל הגוף, אל מערכות היחסים ואל המרחב האינטימי. היומן החזותי שיצרה הופך את החוויה האישית לתיעוד של רוח התקופה. 

דנה עלי מתעדת שייח'ים מהקהילה הדרוזית ובוחנת את מקומם כנושאי מסורת, זיכרון והמשכיות בין דורית, מתוך מפגש בלתי אמצעי בין דור צעיר לדמויות הנהגה רוחנית.

פרויקט הגמר של רותם חודרה, "ענייני שכונה", הופך את החלון שבחדר לדוכן תצפית על החיים בשכונה. באמצעות סדרת איורים קריקטוריסטיים, היא מתעדת את הטיפוסים, המחוות והסיטואציות שמרכיבים את המרחב השכונתי – מהאישה שמציצה קצת יותר מדי ועד האיש שתמיד רב עם כולם. הפרויקט, שנולד מתוך התבוננות יומיומית בשכונה שבה גדלה ומתוך חוויית המלחמה, שבה העולם שבחוץ נחווה בעיקר דרך החלון, נע בין הומור לסאטירה ומזמין את הצופים לזהות את הדמויות המוכרות כמעט מכל רחוב בישראל. לצד החיוך, הוא מבקש לבחון כיצד מחוות יומיומיות הופכות לדימויים חברתיים, וכיצד גם המתבונן עצמו הופך לחלק מהסיפור.

עיצוב אופנה

פרויקטי הגמר בחוג לעיצוב אופנה עוסקים בזיכרון, משפחה, מסורת וזהות ומתרגמים סיפורים אישיים לשפה חומרית באמצעות טקסטיל, גזרות, רקמה וטכניקות עבודה מגוונות.

בין הפרויקטים: קולקציה המבוססת על מכתבי אהבה עם בן הזוג בתחילת המלחמה בעזה, עבודה שנולדה מגובלן שהותירה אמה של המעצבת שלא הושלם לאחר שחלתה בדמנציה, קולקציה העוסקת בגלגול נשמות על פי האמונה הדרוזית וקולקציה שנולדה מתוך זיכרונות ילדות של מהגרת ממולדובה ועוסקת בתחושת זרות ובחיפוש אחר שייכות.

פרופ׳ לאה פרץ, דיקנית ביה״ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה: "זו השנה השנייה שבה בית הספר לעיצוב פועל כחלק מאוניברסיטת חיפה, והחיבור לסביבה אוניברסיטאית מאפשר לסטודנטים להרחיב את גבולות הלמידה והיצירה, להיחשף לתחומי ידע מגוונים ולפתח חשיבה ביקורתית. פרויקטי הגמר משקפים את המפגש בין עיצוב, תחומי ידע ונקודות מבט אישיות, ומראים כיצד אפשר להפוך שאלות אישיות, תרבותיות וחברתיות ליצירה".

תערוכת הבוגרים והבוגרות של בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה, קמפוס המושבה, הגנים 21, חיפה. פתיחה: 28 ביולי, נעילה: 7 באוגוסט. שעות פעילות: ימים א'-ה' בין השעות 20:00-10:00, שישי בין 13:00-10:00.