"היצירה אינה שואלת בן כמה אתה, היא רק שואלת אם אתה מוכן להתחיל"
מסתבר, כמו במקרה של ד"ר מיכאל (מיקי) הרציג, אין גיל בו מקובל להתחיל. היום (רביעי) בשעה 17:00 הוא יחנוך את תערוכת הביכורים שלו בפיסול, עליה עבד כ-3 וחצי שנים, בלובי של בית הדיור המוגן דור כרמל בו הוא מתגורר עם רעייתו. "הפיסול העניק לי הרבה יותר מתחביב. הוא העניק לי את חדוות היצירה", הוא אומר

"אם היו אומרים לי לפני שנים, כשהייתי עסוק בקריירה שלי, שיום אחד אפתח תערוכת פיסול, כנראה הייתי מחייך בנימוס ושואל: 'בטוחים שמדובר בי?'", מעיד ד"ר מיכאל (מיקי) הרציג על הקריירה השנייה בה בחר – לפסל בשלל חומרים להנאתו, או כמו שהוא קורא לכך "מסע של יצירה, חקר וסקרנות, המוצאים ביטוי בתנועה ובאהבה".
היום (רביעי), בשעה 17:00, בלובי של בית הדיור המוגן דור כרמל, ישיק הרציג את תערוכת הביכורים שלו, "כשהלב מפסל", לעיני בני משפחתו, חבריו ושכניו. תערוכה עליה הוא עובד כ-3 וחצי שנים ויוצגו בה 20 פסלים.


הוא בן 85, נשוי כבר 65 שנה ליפה שהיתה מורה מיתולוגית לחינוך גופני ותולדות האמנות בתיכון ויצו ואביהן של דפנה ולימור שיין, מפיקת האירועים של בית הגפן. הוא קורא להן "שלושת המוסקטריות שלי", על שכל אחת מהן עודדה ודחפה אותו להתחיל ובעיקר להמשיך ליצור. הוא עצמו מרצה בכיר בגמלאות בבית הספר למדעי הלמידה ומנהיגות בחינוך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בפיזיולוגיה של המאמץ, הוא הקים את היחידה לחינוך גופני באוניברסיטה וניהל אותה, ניהל את היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטה ואת המחלקה להשתלמויות בפקולטה לחינוך, היה מדריך קרב מגע יחד עם אבי תורת הלחימה אימי ליכטנפלד שדה אור, היה שחיין, שחקן כדור מים ועוד.
רק לאחר שפרש לגמלאות, גילה הרציג עולם חדש אליו צלל ללא שום ניסיון קודם, אבל עם הרבה סקרנות ותשוקה ללמוד ולהתנסות ביצירה. "מהר מאוד הבנתי שפיסול אינו רק עבודה באבן, שיש, ברונזה או עיסת נייר", הוא אומר, "פיסול הוא בעיקר עבודה עם סבלנות. הרבה סבלנות. ובסופו של תהליך, כשהלב מבקש הידיים עונות".

מה העניק לך הפיסול?
"הפיסול העניק לי הרבה יותר מתחביב. הוא העניק לי את חדוות היצירה. את ההתרגשות שבגילי, והוכחה שאפשר להתחיל פרק חדש בכל גיל, היצירה אינה שואלת בן כמה אתה, היא רק שואלת אם אתה מוכן להתחיל".
בתערוכה מוצגים 20 פסלים מחומרים שונים.
"בתערוכה מוצגים כ-20 פסלים, כל אחד מהם מספר סיפור אחר. יש יצירות מעיסת נייר, חומר פשוט וצנוע שיכול להפוך נייר למשהו מפתיע; אבן ושיש, שמלמדים אותנו שלפעמים דווקא מתוך חומר קשה ביותר נולדת עדינות; יציקות וברונזה שמזכירות שהדרך אל היצירה הסופית עוברת לא מעט שלבים, ניסיונות ולעתים גם טעויות".
תסביר.
"בעולם הפיסול מדברים על מסה, נפח פרופורציה, קומפוזיציה, מרקם, איזון ופטינה. אני למדתי על בשרי שהכל נכון והלב הוא המוביל את התהליך. יצירת אמנות אינה שלמה עד שמישהו מתבונן בה, מפרש אותה ומוצא בה משהו משלו".




